בחלק השלישי של סדרת הטורים העוסקת בנרקיסיזם, נעסוק בקשיים הרגשיים השכיחים העולים בקשר עם בן-זוג בעל נטיות נרקיסיסטיות. נדבר על ההתעללות הנפשית והרגשית השכיחה מצד הנרקיסיסט, ולצידה ההתרוששות הנפשית ההדרגתית המתרחשת אצל בן-זוגו. נבין מה מאפיין נרקיסיזם, מהו בדיוק גזלייטינג והאם בכלל יש סיכוי לקשר עם נרקיסיסט? כל זאת ועוד בטור השלישי בסדרה (הטור נכתב בלשון זכר אך מתייחס לגברים ונשים בעלי נטייה אישיותית נרקיסיסטית).
חשוב להבין, נרקיסיזם אינה הפרעה נפשית דיכוטומית, כלומר או שאדם מסוים הוא נרקיסיסט או שאינו. רצוי להסתכל על הנטייה הנרקיסיסטית כעל רצף המתחיל מאהבה עצמית בריאה (כן יש נרקיסיזם בריא והוא חשוב להתפתחותנו), דרך נטייה נרקיסיסטית, נרקיסיזם ממאיר, ועד אישיות פסיכופתית בקצה השני הרחוק של הרצף (רוב הפסיכופתים הם אכן נרקיסיסטים, אך מרבית הנרקיסיסטים אינם פסיכופתים). ככל שנתקדם על הרצף הזה, האדם יהיה "רעיל" יותר וההתעללות הנפשית מצידו תהיה יותר מתוכננת, כלומר בכוונת מכוון, חסרת מצפון וקרה. אלימות קרה, בניגוד לאלימות חמה הנובעת מזעם רגעי, היא אלימות שקטה, והמאפיין העיקרי שלה הוא זדון מכוון כלפי האחר. ויכוח שפורץ בין בני-זוג ומגיע לטונים גבוהים הוא ביטוי של אלימות חמה, בעוד שגזלייטינג, מניפולציות רגשיות או שתיקות ארוכות ומכוונות הן ביטוי של אלימות קרה. נכון שמרבית הנרקיסיסטים אינם בעלי הפרעת אישיות קשה הפועלים מתוך זדון, אלא התנהגותם נובעת מעיוותים אישיותיים וחוסר מודעות, אך פגיעתם עדיין יכולה להיות מכאיבה ומשפילה.
ככל שהנרקיסיזם של האדם שמולנו חריף יותר, כך ההתרכזות העצמית שלו תהיה בולטת ומופרזת יותר, והאמפטיה שהוא יגלה כלפי אחרים תהיה מצומצמת עד כדי לא קיימת בקצה הרצף. תחושת הריקנות שתלווה אותו תהיה גדולה יותר, וכך גם הפגיעוּת הפנימית בתחושת הערך. בעקבות תחושות אלה הוא ייטה יותר להפגין התנהגויות של שליטה, תמרון ומניפולציות, וזאת על מנת להתמלא דרך האחר. אך לשווא, נרקיסיזם הוא כמו דלי המחורר בתחתיתו. אין זה משנה עד כמה הנרקיסיסט ישאב מהסביבה ויתמלא דרכה, התחושה לא תחזיק מעמד לאורך זמן, והוא תמיד יזדקק לעוד על מנת להרגיש שהוא בעל ערך. אם כך תלות זו בסביבה החיצונית, היא המקור להתעללות הנפשית של הנרקיסיסט כלפי בן-זוגו. זאת כיוון שאם הוא תלוי במישהו חיצוני לו באופן יסודי ועמוק כל-כך, הוא יזדקק לשלוט בו באופן מלא בין היתר דרך הקטנתו והשפלתו, ובאותה נשימה הוא יידחף ויתמרן את האחר להתאים את עצמו אליו באופן שישרת את צרכיו.
השלב הראשון בקשר עם נרקיסיסט הוא השלב המקרב, מצויד בקסם אישי ובמיומנויות חיזור וכיבוש הוא ישיג את מבוקשו. הקשר ירגיש מושלם וילווה בתחושת אופוריה. אולם לאחר תקופת ירח דבש קסומה, יגיע הרגע שבו הוא יתחיל לחוש חוסר שביעות רצון הנובע מפערים טבעיים ומחולשות אופי באחר, בהם הוא יבחין באמצעות חושיו החדים ורגישותו הרבה לסביבה. לאט ובהדרגה האהבה והחיבה כלפי בן-הזוג יפנו את מקומם להערות ביקורתיות, חוסר אמפטיה, תובענות, הימנעות מקשר או מיחסי מין, הענשה עד כדי התעללות רגשית ונפשית של ממש. הנרקיסיסט יכול להעיר לך על המשקל, הלבוש, החברות, למצוא פגמים בדברים טובים שאת עושה למענו, לרדת על הטעם שלך, להקטין אותך, לעשות לך טיזינג מרושע לפני אחרים ועוד. הוא יבליט את החולשות שלך ויגרום לך להרגיש לא מספיק טובה, אשמה או מבוישת. לא משנה מה תעשי, לעולם לא תוכלי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהוא מציב לך. בניגוד לאלימות פיזית שהיא ברורה ומוגדרת, התעללות רגשית היא בבסיסה חמקמקה ומתעתעת, כך שהיא משאירה את בן-הזוג מבולבל ותוהה האם רוצים בטובתי או מחפשים להקטין אותי? האם הדברים באמת קורים או שאולי אני מדמיין? האם להאמין יותר לחיבור המדהים שהיה בתחילת הקשר או למה שקורה בינינו עכשיו?
בנוסף, בקשר עימו יכולים להיות הבדלים בין הבית לחוץ, בין הרובד הגלוי לסמוי, ובין תקופות של עליות וירידות במצב הרוח ובאמונה בקשר. יכול להיות שתפגינו מערכת יחסים מושלמת ושמחה כלפי חוץ, אולם ברובד סמוי יותר את תרגישי מרוקנת ומבולבלת. כשתפגעי ממנו ותתרחקי הוא ידע לקרב אותך חזרה באמצעות הפצצת אהבה מחודשת, אולם כשתרצי להתקרב אליו הוא ידע לשים לך ברקסים ולהרחיקך, כיוון שאין מה שהנרקיסיסט חרד מפניו יותר מאשר אינטימיות אמיתית עם אחר. אחד המאפיינים של התעללות רגשית היא מה שמקובל לכנותו "גזלייטינג" או בעברית "עמעום הדעת", כלומר ערעור תפיסת המציאות שלנו. היכולת של אדם לתקף את הרגשות שלו, לסמוך עליהן ולפעול על פיהן הוא קריטריון לתחושת עצמי בריאה. גזלייטינג הוא תהליך שבו האחר תוקף את החוויה הרגשית שלנו במקום לתַקף אותה. הוא יכול לעשות זאת דרך שקרים, הכחשת מה שנאמר, אי קיום הבטחות, התנערות מאחריות, לומר משפטים כגון: "את/ה מגזימה", "את/ה משוגעת", "את/ה יותר מידי רגשית", "אני לא אמרתי את זה", "זה לא שלי, זה שלך" או כל דבר שיגרום לנו להרגיש שמה שאנו מרגישים לא מותאם לסיטואציה. באופן כזה מתערערת תחושת המציאות שלנו ואנו מתחילים לפקפק בעצמנו ולחשוב, שאולי מה שאנו מרגישים שקרה אולי בכלל לא קרה. אם וכאשר מעמתים אותם עם התנהגותם הם יכולים להפוך את הקערה על פיה, להיכנס לתפקיד הקורבן ולנזוף באחר על כך שהוא כל-כך פוגעני כלפיהם. ככל שהנטייה הנרקיסיסטית חריפה יותר כך גם יהיה להם קשה יותר לקחת אחריות על מעשיהם, והם יפגינו לקות בסיסית ביכולת להרגיש ספק, לחוש אשמה, חרטה או בושה.
באורח לא מיקרי נרקיסיסטים רבים מוצאים את עצמם עם אנשים בעלי טוּב בסיסי. הם מנצלים את המסירות, הנתינה והרצון לעבוד על הקשר בשביל ללכוד את האחר ולנצל אותו לצרכיו. לרוע המזל אנשים שגדלו עם הורה נרקיסיסט שהיה קשה מאד לרצותו ולקבל את אהבתו הלא מותנית, גדלים לעיתים להיות אנשים מֵרצים, ומוצאים את עצמם משחזרים את הקשר עם ההורה בתוך מערכות יחסים רומנטיות. הריצוי הטבעי, המסירות והמאמץ שלהם מתאימים כמו כפפה ליד עבור הנרקיסיסט הרגיל לשאוב מאחרים. הטרגדיה היא שמי שהתרגל לחיות בסביבת ילדות שבה הוא שימש שלוחה של הורה מסוים, לא ירגיש במצוקה מידית כשהוא נופל לסביבה בעלת מאפיינים רגשיים דומים. הוא גם יתקשה לעזוב אותה בהמשך הדרך, כיוון שהחוויה תהיה מוכרת מידי ובאופן פרוורטי נוחה.
אם כך, האם יש סיכוי לקשר עם אדם בעל נטייה נרקיסיסטית? זו שאלה טובה, הכלל אומר שככל שיש יותר תובנה לאדם, כלומר שהוא בעל קווים נרקיסיסטיים קלים, יש יותר סיכוי לשינוי, כיוון שהוא לוקח אחריות על מעשיו ומוכן להשתנות. אולם כשמדברים על הפרעת אישיות נרקיסיסטית, זו כבר חסינה יותר לשינוי, כיוון שלאדם אין שום תובנה לגבי עצמו (חישבו על ד. טראמפ בהקשר הזה). אנשים שנמצאים עם נרקיסיסטים כאלה בקשר, צריכים להבין שעל אף רצונם הטוב יש קשרים שלא ניתן לעבוד עליהם, ויש אנשים שהם לצערנו חסרי תקנה. ומה בכל זאת ניתן לעשות כשאנו במערכת יחסים עם בן-זוג או הורה נרקיסיסט שלא ניתן להתנתק ממנו? חשוב לזכור שאדם בעל מופרעות אישיותית מסוימת מתנהג על-פי הטבע שלו, בדיוק כפי שכשנחש מכיש הוא עושה זאת כי זה הטבע שלו, ולא כי יש לו משהו אישי נגדנו. הכשת נחש יכולה לכאוב ואף להזיק לנו, אבל אף אחד מאיתנו לא חושב לקחת אותה או להיעלב ממנה באופן אישי. יש הבדל בין לספוג את ההתנהגות של האדם לבין להיפגע ממנה. ברגע שאנו בוחרים לראות את המופרעות של הנרקיסיסט מבלי לקחת אותה אישית ולהיפגע, קל לנו יותר לשמור על שלוות נפש ולא להכניס את עצמנו לסערת רגשות מיותרת.
לסיום, המשפט "אחוז היטב במוט האוהל" נכון שבעתיים כשמדובר בקשר עם נרקיסיסט. עליכם ללמוד לאחוז חזק קודם כל בעצמכם, שזה אומר לשמור על נאמנות ומסירות לעצמכם לפני שאתם עושים זאת עם אחרים. להאמין שמה שאתם מרגישים שקורה אכן קורה, דרך זה שתתנו תוקף לרגשות שלכם גם אם האחר מנסה לתעתע בכם. חשוב שתלמדו להציב גבולות בריאים ולא לתת לנרקיסיסט לרושש אתכם ריגשית, להקטין או להרעיל אתכם, או לגרום לכם להרגיש לא מספיק טובים. רשמו את מה שנאמר בשיחות עם בן-זוגכם ואת מה שאתם מרגישים ביומן פרטי, בכדי שתוכלו לחזור אליו כשתפקפקו ברגשותיכם. לימדו להשתחרר מאשמה ומבושה כשאתם מרגישים שפעלתם על פי צו מצפונכם. חזקו בדרכים שונות את ערככם העצמי ואז היפרדו מקשרים רעילים. בהצלחה!
