בטורים הקודמים עסקנו בתהליכי פרידה מבן-זוג מזוויות שונות. פרידה מייצרת טלטלה פיזית ורגשית שמרוקנת את המשאבים שלנו. המוח חווה אותה כתהליך גמילה לכל דבר, בזמן שהנפש מטילה ספק בשנים שבילינו יחד עם בן-זוגנו, וקוטעת באחת את העתיד המשותף. פרידה משאירה אותנו בלי אויר ועם הרבה כאב. לא בכדי היא מדורגת גבוה ברשימת החוויות המעוררות סטרס בחיים. אבל לפעמים היא בלתי נמנעת, בין אם נפרדו מאיתנו או שהחלטנו להיפרד, אנו נאלץ להתמודד עם ההשלכות שלה. האם הכאב הזה אי פעם יגמר? על דרכים להתאושש מפרידה גם אם היא נחווית כסוף העולם.
אחד הדברים המקשים עלינו להתאושש מפרידה היא העובדה שאנו שונאי הפסד. מכיוון שהפסד כואב לנו יותר מהשמחה שרווח כלשהו מביא עימו, אנו רגישים מאד לאופן שדברים מוצגים בפנינו, כלומר למסגור שלהם כרווח או כהפסד. נניח שאתם סובלים מבעיה כלשהי וצריכים לעבור פרוצדורה רפואית. הרופא מציג בפניכם שתי אפשרויות: פרוצדורה א' ופרוצדורה ב'. ידוע כי תוחלת החיים ארוכה יותר לאחר פרוצדורה א', אולם סיכויי התמותה בה הם 10% לעומת פרוצדורה ב' שהיא ללא סיכון. אם הרופא יאמר לכם שסיכוייכם להישאר בחיים הם 90% עם פרוצדורה א' ו 100% עם פרוצדורה ב', הסיכוי שתבחרו בא' גבוה יותר מאשר כשהוא יאמר לכם שסיכויי התמותה הם 10% בא' ו 0% בב'. ניתן ליישם את ההיגיון הזה גם לגבי פרידות. ככל שאנו מתרחקים מהאדם ממנו נפרדנו, אנו צובעים אותו באור חיובי יותר, ונזכרים דווקא בדברים הטובים בו שאהבנו ולא ישובו, כלומר מתרכזים יותר בהפסד. זוהי גם דרך מתעתעת של מערכת ההיקשרות במוח להחזיר אותנו לחיקו של אחר בכדי שלא נהיה לבד. יש שתי דרכים משלימות לחזור ולמסגר דברים באופן שיפעל לטובתנו ויאזן את הנטייה הזאת. האחת היא להתרכז בהיבטים השליליים של מערכת היחסים בכדי להזכיר לעצמנו למה נפרדנו, והשנייה היא להתרכז בהיבטים החיוביים של הפרידה.
נתחיל מהראשונה. כל מי שמתרגל מיינדפולנס לדוגמא, יודע כמה זה קשה להחזיר את עצמנו שוב ושוב להתרכז בנשימה או בכאן ועכשיו, לאחר שהמיינד סחף אותנו ללכת אחרי עוד איזו מחשבה אקראית. באופן דומה, בכל פעם שאתם נזכרים בערגה בדברים החיוביים שהיו באקס, נסו לחזור ולהתרכז במה שלא עבד והביא אתכם לפרידה מלכתחילה. אני מציע לכם לערוך רשימה של דברים ואירועים בכדי שתוכלו לחזור ולהציץ בה בכל פעם שהספק יצוץ. רשמו את אותם רגעים שאכזבו אתכם, לא ראו אתכם, לא התייחסו אליכם כפי שציפיתם. התרכזו בגרעין של הדברים שגרמו לכם להבין שזה לא האדם הנכון עבורכם, כגון ערכים שונים, מטרות שונות, או חוסר התאמה מהותי למרות שאולי הסקס ביניכם היה מצוין. באותו אופן התרכזו בהיבט החיובי של הפרידה, אולי לא תצטרכו יותר לסבול מקנאה, יהיה לכם יותר זמן לבלות עם חברים, והזדמנות למצוא מישהו אחר שיעניק לכם יותר יחס. מכיוון שהאופן שבו אנו מציגים לעצמנו את הדברים ישפיע בהכרח על ההתמודדות שלנו איתם ועל הבחירות שנעשה בעקבות זה, נסו לגלות לעצמכם יחס מנחם וחומל. יש הבדל גדול בין איך שאנו מרגישים כשאנו אומרים לעצמנו "אני תמיד הורס מערכות יחסים" לבין "אני תמיד נמשך לאנשים הלא נכונים" או בין "חבל שבזבזתי עליו את הזמן" לבין "הייתי צריך את הקשר הזה בשביל ללמוד שיעור חשוב בחיים". נסו להציג לעצמכם את הדברים באופן שיתמוך בהחלטה ובהרגשה שלכם. זה דבר אחד לקחת אחריות על דברים, אולם זה דבר שני להלקות את עצמכם בלי סוף.
תהליך נוסף שקורה בפרידה הוא שתחושת העצמי או הזהות שלנו מתערערת. הזהות העצמית, על תחושת החיבור והשייכות שלנו לעולם, קשורה קשר הדוק למערכות היחסים הקרובות שלנו. אובדן של מערכת יחסים קרובה, היא תמיד מהלומה פסיכולוגית לא פשוטה. נסו להחזיר הביתה את האנרגיה הנפשית שהושקעה באחר על ידי זה שתגלו את עצמכם מחדש בכל מיני דרכים. חיזרו לפעילויות שנמנעתם לעשות לאורך הזוגיות אם בגלל חוסר זמן או התנגדות של האקס, והתמקדו בכל האפשרויות החדשות שנפתחות בפניכם. תנו לעצמכם זמן להתאבל אבל אל תחכו יותר מידי, צאו והכירו אחרים. זה נכון שאנו זקוקים לזמן להחלים ולהתאבל, ושאנשים נוטים לקפוץ לקשר חדש רק בכדי להירגע ולא להיות לבד, גם אם הם עדיין לא מוכנים לכך. אולם מנגד יש הרבה אנשים שעוברים את תהליכי ההשלמה והפרידה תוך כדי שהם בקשר גווע, ומרגישים מספיק מוכנים לצאת עם אחרים מיד לאחר הפרידה. אין כלל אצבע מדויק, עשו את מה שמרגיש לכם נכון, רק ודאו שאתם לא מסתירים מעצמכם או בורחים מרגשות חשובים.
בין אם אתם חוזרים מהר לעולם הדייטים או לא, אל תחמיצו את ההזדמנות לעשות חשבון נפש. פרידה היא הזדמנות מצוינת ללמידה והתפתחות. לכולנו יש נטייה לחזור על מערכות היחסים הישנות שוב ושוב בין אם על ידי בחירת אדם בעלי קווי אישיות דומים, או שחזור של דפוסי התנהגות דומים ללא קשר לאדם שנבחר. קחו את עצמכם לטיפול שבמהלכו תוכלו לתהות מה אתם יכולים לעשות אחרת בקשר הבא. שאלות כדוגמת אלה יכולות לעזור: מי היית ואיך הרגשת במערכת היחסים הקודמת? האם הרגשת טוב עם עצמך ומה היה לך חסר? לדוגמא האם היית תמיד בצד השולט או הנשלט, הכועס או השקט? יתכן ותרצה להרחיב את המנעד הרגשי שלך בפעם הבאה ולצאת מהתפקיד המסורתי שהתרגלת אליו. הבינו לעומק מי אתם רוצים להיות במערכת היחסים הבאה שלכם ומה נדרש לשם כך? מה תחפשו כיום בבן-זוג ולמה תתנו הפעם עדיפות גבוהה שלא נתתם לו מספיק מקום בעבר? ככל שאנו מתבגרים הצרכים שלנו משתנים ואיתם בני הזוג שאנו מחפשים.
אנו מתמודדים עם כאב ומתפתחים ממנו בעיקר בעזרת מתן משמעות והכנסתו להקשר רחב יותר. בספרו "האדם מחפש משמעות" ניצול השואה הפסיכיאטר ויקטור פרנקל כותב שסבל מפסיק להיות סבל ברגע שהוא מוצא משמעות. נסו לא לראות את הפרידה ככישלון, אלא כדרך לעשות בחירות מדויקות יותר עבורכם בעתיד. עברו מחשיבה של "זמן מרפא את הכל" ל "משמעות מרפאת את הכל". כשהעולם הרגשי שלנו יוצא מאיזון זה בדיוק הזמן להישען על החוסן הטבעי שלנו, ולגלות שאנו יותר חסונים ממה שרובנו חושבים. חוסן נפשי קשור בין היתר למתן משמעות ומסגור של הדברים באופן שמאפשר לנפש שלנו לעכל אותם. אם אתם מתאוששים מפרידה לאחרונה קחו לכם את הזמן וענו על השאלות הבאות לדוגמא: מה למדתם מהקשר האחרון? מה למדתם מהפרידה? באיזה אופן אני אדם אחר היום ממה שהייתי לפני מערכת היחסים האחרונה? איזה שינויים אני רוצה לערוך בחיי כתוצאה מהקשר האחרון שלא צלח? לב שבור זה לב שלם אמר פעם ברי סחרוף. במקום להישבר נסו להפוך לפגיעים ולפתוח את הלב. בתרבות היפנית יש אומנות בשם "קינטסוגי" שבה מדביקים מחדש כלי חרס שנשברו עם זהב או כסף שמעטר את הסדקים. זוהי אומנות ופילוסופיה שמתייחסת לשבר או לחוסר שלמות כהזדמנות המאפשרת ליופי הפנימי לצאת החוצה. השברים שלנו הם ביטוי לעוצמה וליופי ולא לחולשה כפי שנהוג לחשוב. התאוששות מפרידה יכולה לחבר מחדש את השברים שלנו באופן שלא נצא שבורים אלא להפך, להראות במלוא הדרנו, להשיל מעצמנו קליפות נוקשות. לא תמיד אנחנו יכולים לבחור איך ומתי מסתיימות מערכות היחסים שלנו, אבל אנחנו כן יכולים לבחור לאיזה כיוון אנחנו ניקח את חיינו לאחר מכן. בהצלחה.
