דעיכת הרומנטיקה, ירידת חשק והתמעטות יחסי-המין הפכו לעניין שבשגרה עבור זוגות רבים. הדעה הרווחת היא כי אלה שמורים לימים היפים של תחילת הקשר, ועם הזמן הם מפנים את מקומם ליציבות, בטחון ומחויבות. המחשבה הטיפולית המקובלת נוטה לחשוב כי בעיות בחיי המין הם שיקוף של בעיות ביחסים האינטימיים בין בני-הזוג, ולפיכך הפתרון נמצא קודם כל בשיח האינטימי בין השניים. במובנים מסוימים זה נכון, בני-זוג שנמצאים במשבר אינטימי ובריחוק, סביר להניח שלא ימהרו לקיים יחסי מין, וכאשר יקיימו, הבעיות הרגשיות מחוץ למיטה כגון שליטה, פאסיביות, תלות ופגיעות, יצופו גם במהלך הסקס ויפגמו בו. לפי קו מחשבה זה, זה לא סקס טוב שמביא לחיבור רגשי, אלא חיבור רגשי מוביל לסקס טוב. גישה זו נכונה אולם לא שלמה, כיוון שיש זוגות רבים החווים אינטימיות טובה או סבירה ביניהם, וכמעט שלא מקיימים יחסי-מין. כאשר אנו מסתכלים על זוגיות רק דרך הממד האינטימי, אנו מזניחים את הממד הארוטי, שמוצא בלית-ברירה ערוצי ביטוי אחרים כגון פנטזיות מיניות, פורנוגרפיה ורומנים מהצד. כאשר אנו מפרידים את הארוטי מהאינטימי, אנו גורמים במו ידינו לדעיכת התשוקה שהייתה נוכחת באופן טבעי בתחילת הקשר. אולם מדוע אנו עושים זאת?
הרומנטיקה, ואיתה כמובן הארוטיקה, לא בהכרח דועכים עם הזמן, אלא הם נעשים מסוכנים יותר. על פניו זהו פרדוקס, כיוון שעם התהדקות הקשר אנו אמורים לכאורה להרגיש יותר בטוחים לעשות את אותם הדברים שעשינו בתחילת הקשר. אולם ככל שאנו מתקרבים אנו גם נעשים יותר תלויים באחר. בבסיס האינטימיות שוכנת התלות באחר, הבאה לידי ביטוי בכוח שהקשר מעניק לו. הכוח לשפוט אותנו, לדחות אותנו, לנטוש אותנו או לסרב לנו. כך שלמעשה בתחילת הקשר, כאשר אנו אוהבים פחות, אנו תלויים פחות, ולכן אנו פחות חוששים לאבד את האהבה או להיפגע מבן-זוגנו. כלומר ככל שאנו מתקרבים לבן-זוגנו, אנו מרגישים פחות ופחות בטוחים לצאת להרפתקאות ארוטיות שיצאנו אליהם ללא חשש בתחילת הקשר. האינטימיות והארוטיקה מנהלים קשר דיאלקטי, ככל שיש יותר מהאחד, יש בדרך-כלל פחות מהאחר.
אולם מדוע הארוטיקה מפחידה כל-כך? כדי לענות על השאלה הזו אנו צריכים להגדיר קודם מהי ארוטיקה, ומה מבדיל אותה ממין. בניסוח מתמטי הארוטיקה שווה מין כפול דימיון. המין משלב רק את אברי הגוף ושייך לחלק החייתי שבנו, הארוטיקה משלבת את הפסיכולוגיה שלנו (אני לא חושב שכשאריה מזדווג עם הלביאה עולה לו פתאום תמונה של האקסית שלו). הארוטיקה משלבת חוויות אנושיות כגון פגיעות, תאווה, כמיהה, הזדקקות, אגרסיה, נקמנות, שימוש באחר באופן אנוכי, קנאה. שילוב של יצרים אלה בתוך קשר אינטימי עלול לאיים על יציבות הקשר ולאמלל את האהבה, לכן רובנו מרחיקים אותם לשולי החיים הנפשיים שלנו. זוגות רבים מעדיפים את הריטואל של זיון ואורגזמה על-פני הארוטיקה. זה מפחיד להיות בקרבה אינטימית עם מישהו, וגם חשוף אליו ארוטית, במיוחד כאשר הארוטיקה נתפסת מלוכלכת, חשופה מאד, ומביישת. אחרי הכל איך אפשר להסתכל על אדם כהורה של ילדינו ופרטנר ארוטי בעת ובעונה אחת?
אם-כך כדי לשקם את יחסי המין אנו זקוקים לשלב את הארוטי עם האינטימי. אולם כפי שראינו תהליך זה כרוך בסכנה ובפגיעות רבה, כיוון שמה שמדליק אותנו, ומתדלק את הפנטזיות הארוטיות שלנו, אינו מיקרי כלל ועיקר, אלא קשור בעבותות לפצעי ילדותנו (באופן המזכיר את האופן שבו הם מנווטים את תהליך בחירת בן-זוג). להכניס את הארוטי לתוך האינטימי זה לחשוף את בן-זוגנו לפחדים העמוקים, ולכמיהות הנסתרות ביותר שלנו, הקשורות לשליטה ולכניעה, הזדקקות, כל-יכולות, היבלעות, תחושת זכאות, ולשאר התחושות הגולמיות והלא-מרוסנות המסתובבות לנו במעמקי הנפש. להביא לידי ביטוי תחושות אלה עומד בסתירה ליציבות ולביטחון שקשר זוגי אמור להעניק.
אם-כך איך בכל זאת ניתן להכניס את הארוטי לתוך הזוגיות? מדריכי זוגיות רבים ממליצים להכניס את הסקס כמטלה מתוכננת ביומן, אולם טיפ זה בדרך כלל לא עובד. מדוע? כיוון שהוא לא מרגש, ולכן הוא אינו ארוטי. אם האהבה האינטימית זקוקה לתכנון, למחויבות ולקרבה, האהבה הארוטית זקוקה לחופש, למרחב ולספונטניות. אם תתכנן לעשות סקס פעמיים בשבוע בשעה קבועה, תקבל מין ולא ארוטיקה. מה שבכל זאת ניתן לעשות הוא ליצור את ההקשרים שבהם הארוטיקה משגשגת, להתכוונן ליצירת מרחב ארוטי שיאפשר מצע פורה לתשוקה החופשית לבוא לידי ביטוי. הדשן של הארוטיקה הם הציפייה, הכמיהה, הגעגועים, הבלתי-מושג, הבלתי-נשלט, הפיתוי. כל מה שהפוך למערכת יחסים יציבה.
אוסקר ויילד כתב פעם כי בעולם יש שתי טרגדיות: האחת היא אי-השגתו של משהו והשנייה היא השגתו. חלק מההתרגשות בתחילת קשר נובעת מאי-השגתו של האהוב. אולם לאחר מכן השגתו מחבלת בהתרגשות של הציפייה, ולפיכך פוגעת בארוטיקה. אנו ממשיכים לאהוב את בן-זוגנו, אך האם עדיין נרצה אותו? כל מי שנפרד ממישהו לתקופה וחזר לאחר זמן מה, יודע כמה הפחד לאבד, ואיתו הכיסופים, יכולים באחת להפוך אותו מאדם צפוי ומוכר לאהוב מסתורי ומפתיע. הסתכלות על אהובנו כמוכר וצפוי היא בסך הכל עוד הבנייה של המציאות, שנועדה לשמר את תחושת הביטחון והיציבות איתו. אך האמת היא שהאדם שלצדנו לעולם לא יהיה מוכר לנו עד תומו, ולעולם לא יהיה באמת שלנו באופן מוחלט. בכל אדם לעולם יישארו חלקים לא מושגים וטוב שכך. כמו שאמר מאיר אריאל המנוח "טוב אני לא יכול להקיף אישה שלוש מאות שישים מעלות, תמיד נשאר סדק דרכו היא יכולה להתגלות". עלינו ללמוד להתבונן באהובנו באופנים חדשים, באותו מבט רומנטי שאבד בתחילת הקשר. ולהפך, עלינו להפסיק להתבונן באהובנו כאילו הוא מוכר, צפוי ובטוח כפי שאנו חושבים.
אז איך מייצרים את אותו מרחב ארוטי, את אותו הקשר שבתוכו יכולה לצמוח מחדש הארוטיקה? דרך משחק. משחק הוא הדרך לברוח מהמציאות החונקת של ילדים, וסידורים, ושגרה לוחצת. תסתכלו על ילדים ותיראו באיזה קלות הם משחקים, בונים ארמונות בחולות הדמיון ואז שוטפים אותם, וחוזרים ובונים אחרים. ככל שאנו מתבגרים אנו שוכחים איך לשחק, אולם משחק הוא האמצעי העיקרי שיכול לחבר את האינטימי עם הארוטי, כלומר את המציאות עם הדמיון. היתרון הנוסף של משחק הוא שאין לו תכלית, או שאולי התכלית היחידה שלו היא בעצם קיומו, הוא כיף, מהנה ומחדש. משחק ארוטי בניגוד למין חייב לכלול פיתוי, חיזור, הליכה על הסף, משחק מקדים. במשחק אנו יכולים לגלם תפקידים שונים, להעמיד פנים, לשנות את הכללים, לממש פנטזיות, להתריס, לשמור סוד משותף מאחרים. אולם כשאני מדבר עם זוגות על פיתוי, או על כיבוש, צצה ועולה אותה פגיעות הקשורה לתלות שהזכרתי קודם, "למה שאני אעשה, שהיא תעשה" או "למה שאני איזום, שהוא יזום". בבסיס הטענות הללו מסתתר הפחד להידחות, להיפגע, להרגיש מושפל, ומסתתרת המשאלה שיאהבו אותנו ללא תנאי, מבלי שנצטרך להתאמץ בשביל זה. קשר רומנטי הוא מבחינות רבות שיכפול של קשר אם-תינוק. אז כמו היום, אנו מצפים שהאחר ידע איך, כמה ומתי לאהוב אותנו מבלי שנצטרך לומר או לעשות דבר בשביל זה.
הארוטיקה הופכת אותנו לחשופים הרבה יותר מרק גופנו העירום במיטה. זוגות לא מדברים על סקס כיוון שהתעלמות מבעיה היא עוד דרך להימנע מדחייה. אולם בכדי להימנע מהפיכת הסקס לבעיה, בני-זוג יכולים לשוחח באופן פתוח על כך, ולשאול את בן-זוגם שאלות כגון: מהו סקס בשבילך? איך התייחסו לסקס בבית שבו גדלת? מהם הרגשות שקשורים אצלך לסקס? אשמה, בושה, גועל, חופש? אילו אירועים עיצבו את גישתך לסקס? מה היית רוצה לחוות מבחינה מינית ומה מפחיד אותך? האתגר של כל זוג הוא להכניס את הארוטיקה הביתה, ולהתבונן יחד ובאומץ, במשאלות, בפחדים, בפגיעויות, באיסורים, ובכמיהות שהיא מביאה איתה לקשר.
