שאלון אניאגרם מפגשים קרובים רועי צור
סלוגן
דף הבית אודותיי סוגי המפגשים מאמרים והרצאות אניאגרם פיתוח ארגוני תודות צרו קשר

טיפול זוגי חלק ג’

בטורים הקודמים של "טיפול זוגי" ראינו כיצד "הריקוד" הזוגי בין אבי ושרית יוצר מעגל קסמים זדוני שגורם לניכור וריחוק ביניהם. כשאני מדבר על "ריקוד", אני מתכוון לאופן שבו בני זוג בהתנהגותם מפעילים אחד את השני באופן לא מודע. חלק מהריקוד הזה נועד לשמור על שיווי משקל בין קירבה למרחק, ומגן על בני הזוג מפני פחדים סביב אינטימיות. חשוב לציין כי אינטימיות לא נמדדת בקרבה בלבד אלא ביכולת להיות "אני" ולאפשר לאחר להיות "הוא" בתוך הקשר, כלומר היכולת לסבול גם את החלקים הפחות מחמיאים שלי ושל האחר, לאהוב ולהרגיש אמפטיה אליו, גם כשהוא לא ממלא את הצרכים שלי.

בתוך זוגיות אנחנו הופכים קונפליקטים אישיים לקונפליקטים בינאישיים ומשחזרים עם בן זוגנו דינמיקה של קשר עם הורינו. בדרמה הזו אנחנו יכולים לשחק את תפקיד ההורה או את תפקיד הילד שהיינו, ובן זוגנו ישחק את התפקיד השני. אם גדלנו עם הורה ביקורתי לדוגמה, אנו יכולים להיות ביקורתיים כלפי בן זוגנו "האדיש", או לחילופין למצוא בן זוג ביקורתי עוד יותר מאיתנו, ולהרגיש מבוקרים על ידו כפי שהרגשנו בילדותנו. בשתי הפוזיציות הללו אנחנו מפצלים נושא לא פתור מהילדות לשני קטבים ומתמקמים בקוטב מסוים ומוכר. חלוקות נוספות יכולות להיות לדוגמא בין רע/טוב, חזק/חלש, רגשי/רציונאלי, מדוכא/שמח, כועס/פאסיבי-אגרסיבי, אחראי/לא אחראי, דוחה/דחוי. בטור הנוכחי אדבר על מספר "ריקודים" שכיחים בין בני זוג העולים בטיפול זוגי, ואראה מה ניתן לעשות בכדי לצאת מהדינמיקה המשתקת.

ריקוד הקונפליקט – ריקוד הקונפליקט מאופיין בבני זוג המרבים להאשים ולתקוף אחד את השני. הם יכנסו להתקפות ולהתקפות-נגד שיש בהן עויינות וצורך בנקמה. במהלך הקונפליקט כל צד יגרום לצד השני להרגיש חסר ערך, נחות, לא אהוב, ואפילו דוחה. בדינמיקה זו אחד מנסה להחזיק את הצד ה"טוב" בקשר ולהשליך על השני את הצד ה"רע" שנחווה כביקורתי, דוחה, ורע. הפיצול הזה מאפשר לצד אחד להרגיש קורבן תמים ולהסתכל על הצד השני כתוקפן. "אתה התחלת" או "אתה יותר גרוע" ו"מגיע לך" הם משפטים שכיחים בריקוד הקונפליקט.

ריקוד הנמנעים – ריקוד הנמנעים מאפיין בני זוג המשתמשים בטקטיקה הפוכה לבני הזוג מריקוד הקונפליקט. הם נמנעים או מתרחקים זה מזה בכדי לברוח מעימותים ומאינטימיות, עקב סבילות נמוכה לשניהם. התרחקות של בן זוג אחד גוררת את האחר להתנתק גם הוא וליצור מעגל קסמים זדוני שיש בו ריחוק והימנעות. ההימנעות יכולה לנבוע גם מהצורך של הראשון להגן על השני מכעס או רגשות שיכולים לפגוע בו, או מהתחושה של אחד שהאחר פולשני, נצלני או מזניח את הקשר.

ריקוד הרודף/נרדף – ריקוד זה מאופיין בבני זוג שאחד מהם הוא ריגשי יותר, והשני הוא יותר רציונאלי/אינטלקטואלי. הקונפליקט הפנימי סביב קירבה ומרחק של כל אחד מבני הזוג הופך לקונפליקט בינאישי שאחד בתפקיד הרודף המחפש אינטימיות, והשני בתפקיד הבורח המחפש אוטונומיה. הרודף אינו במגע עם הצרכים שלו באוטונומיה, ומרגיש שאם הוא לא יהיה קרוב הוא ירגיש חרד ונטוש. הנרדף לעומתו לא במגע עם הצרכים שלו באינטימיות, וחושב שאם הוא לא יהיה נפרד הוא יבלע בקשר.

ריקוד האחראי/לא אחראי – ריקוד זה מאופיין בבני זוג שאחד מהם הוא המבוגר האחראי, היוזם, האקטיבי והשני הוא הילד הלא אחראי, הפאסיבי שצריך לדאוג לו כל הזמן. האחראי מכחיש או אינו במגע עם הצורך שלו בהזנה ותלות ומשאיר חלקים אלה לבן הזוג, והלא-אחראי מכחיש את הצורך שלו בעצמאות, יוזמה וכוח ומשליך חלקים אלו על בן הזוג השני. בזוגיות כזו הצד "האחראי" יפגין ביקורתיות או אגרסיה כלפי הצד "הלא-אחראי" וינסה לעודד את השני לקחת אחריות. אולם קשה לצאת מריקוד זה כיוון שהצד הלא-אחראי מאמין בסתר ליבו שאם יהפוך לאחראי לא ישימו אליו לב או יפסיקו לטפל בו, והצד האחראי יצטרך לבוא במגע עם רגשות אחרים ובלתי נסבלים מבחינתו כגון תלות והפחד להתאכזב שוב מאנשים, חוויה שהוא מכיר טוב מעברו.

ריקוד משולש – בריקוד משולש יש גורם נוסף בזוגיות כגון ילד או הורה המשמש בתפקיד השעיר לעזאזל או בן הברית, ואליו מתנקזים רגשות שקשה להכיל בתוך הזוגיות. לדוגמא, בן זוג שהופך להיות מקור כל הרע והילד או ההורה משמש כבן-ברית שמכיל את כל הטוב. לעיתים גם להיפך, בן הזוג נחווה כטוב המוחלט ואחד ההורים שלו למשל הופך להיות מקור כל הרע. בריקוד זה, ילדים יכולים להפוך כלי משחק בתוך הזוגיות המורכבת של הוריהם כאשר ילד אחד מזוהה כשעיר לעזאזל וכמקור לכל הבעיות המשפחתיות וכתוצאה מכך סופג את כל האש.

לא חשוב איזה "ריקוד" אנו רוקדים עם בן זוגנו, ההתנהגויות והתלונות האוטומטיות שלנו נועדו להגן עלינו מפני רגשות בלתי נסבלים הקשורים לאינטימיות – תלות, בושה, פחד וכו'. המטרה של הטיפול היא לאפשר לבני הזוג לפגוש רגשות אלה, ולאט לאט להכיר בכך כי בן הזוג משמש כליא ברק לכל אותן תכונות ורגשות שהפכו עם השנים בלתי נסבלים אצלם. לדוגמא במקרה של אבי ושרית שדנו בהם בטורים הקודמים, אבי הצטרך להכיר בחלקים היותר מרפים, לא ערניים וזורמים אצלו ולבוא במגע עם רגשות הביקורת העצמית שחלקים אלה מעוררים בו. שרית לעומת זאת הצטרכה להכיר בחלקים הקפדניים והערניים אצלה ולבוא במגע עם רגשות של נחיתות וחוסר מסוגלות המוכרים לה מעברה.

כדי להיות מסוגלים להרגיש את אותם רגשות בלתי נסבלים שאנו מנסים לברוח מהם דרך דפוסי ההתנהגות שלנו, אנו צריכים להבין מספר דברים. הדבר הראשון שחשוב להבין הוא מה הרווח המישני היוצא לבן הזוג מההתנהגות שלו. בהקשר של הריקוד הנמנע, אדם שמתקשה לבוא במגע עם רגשות של כעס, מתוך פחד מדחייה או מתוך קושי לתת לעצמו תוקף, ימצא בן זוג שאינו חושש לכעוס ודרכו יחווה את הכעס שלו עצמו, כאשר הוא מורחק ממנו ו"מופקד" אצל האחר. ההבנה של אותו אדם מה משרת אצלו העדר הכעס וכיצד הדחקתו הגנה עליו בעבר, היא השלב הראשון בהעלאת המודעות לדפוס ההתנהגות שלו. הדבר השני שחשוב להבין הוא הדמיון בין דפוסים נוכחיים לבין דפוסים מהילדות. בהקשר של אבי ושרית מהטורים הקודמים בסדרה, אפשר להבין איך הביקורתיות של אבי כלפי שרית והקטנתה הייתה דומה לאופן שבו הוא הרגיש כאשר אמו הייתה מבקרת אותו באופן דומה בילדותו. הדבר השלישי והאחרון הוא להבין מדוע זה כל כך קשה או בלתי נסבל להכיל בתוכנו מאפיינים מסוימים שאנו רואים בבן זוגנו ומעצבנים אותנו כל כך. לדוגמה בהקשר של ריקוד האחראי/לא אחראי אפשר לומר שחווית הכל-יכולות של צד מסוים נועדה לברוח מהחוויה הכואבת שהוריו לא היו שם בילדותו, והוא היה צריך להתמודד ולעשות את הכל לבד. במקרה של ריקוד הקונפליקט לא התאפשר לשני הצדדים לבוא במגע עם רגשות של פגיעות או חולשה, מכיוון שבבית שבו גדלו חולשה היוותה הזדמנות לאחרים לנצל אותה כיתרון יחסי וכהזדמנות לפגיעה.

במהלך טיפול זוגי, לאחר שהבנו מדוע אנו מתנהגים כפי שאנו מתנהגים, מגיע השלב הבא והוא לשנות את ההתנהגות שלנו. זה קשה מסיבות רבות – קשה לגייס לכך מוטיבציה, זה לא טבעי לנו, ובעיקר זה מגן עלינו כפי שראינו. אולי יעזור לכם לחשוב כי לא פעם, כאשר אנו ממלאים את הצורך של בן-זוגנו אנו מופתעים לגלות כי במקביל אנו בעצם ממלאים צורך שהיה סמוי אצלנו. את התופעה הזו אפשר להבין דרך ההבנה כי לרוב בני הזוג יש צרכים זהים (כפי שאמרנו הם הרי שני צדדים של אותו מטבע) אבל מה שמוצהר בגלוי אצל האחד, מוכחש אצל האחר. כאשר בני זוג מצליחים להתגבר על התנגדות מושרשת ומצליחים לספק את הצורך הגלוי של בן הזוג, הם מגלים כי חלק ממילוי הצורך הזה גם מספק אצלם מילוי של צורך מוכחש. בעצם, האהבה העצמית מושגת באמצעות אהבת בן הזוג. הצורך של האחר באינטימיות הוא בעצם צורך עמוק גם שלי, הצורך של האחר באוטונומיה הוא בעצם צורך עמוק גם שלי, והצורך של האחר בלהרגיש אחראי הוא הצורך שלי להרגיש נזקק.

אחת הנטיות האנושיות המפתיעות שפרויד הבחין בה אצל מטופליו, היא שיותר ממה שאנו מפחדים ממה יקרה אם לא נשתנה (ובגלל זה אנשים לבסוף מביאים את עצמם לטיפול), אנו מפחדים בתוך תוכנו ממה יקרה אם נשתנה. כולנו משתוקקים למלא את הצרכים העמוקים שלנו ואת חסכי הילדות, אולם אנו גם מומחים בלחבל במאמצינו ובאמצי אחרים לתת לנו את מה שאנו כל כך רוצים. אתם יכולים לחשוד בכוונות בן זוגכם, אתם יכולים לחשוד שאינכם ראויים באמת, ולחפש דרכים לא מודעות לשלול מעצמכם את האהבה שכל כך ייחלתם לה כל חייכם. הדרך להתגבר על הפחד הזה היא להמשיך בתהליך העבודה שתיארתי כאן ולהתעלם מרוחות הרפאים של העבר המעלות חרדות וספקות. בטור הבא והאחרון בסדרת הטורים על טיפול זוגי אתרכז באילו אופנים אנו יכולים לנקוט בכדי להגביר אהבה ואינטימיות בזוגיות.

  בחזרה לעמוד קודם 



:שתף
:הרשמה לניוזלטר החודשי

 בקרו באתר הפייסבוק שלי


דף הבית | אודותיי | סוגי המפגשים | מאמרים והרצאות | אניאגרם | פיתוח ארגוני | תודות | צרו קשר


.שאלון האניאגרם והתכנים באתר פותחו ע"י רועי צור. אין להעתיק, לפרסם או להפיץ תכנים מהאתר ללא הסכמתו של המחבר ©