שאלון אניאגרם מפגשים קרובים רועי צור
סלוגן
דף הבית אודותיי סוגי המפגשים מאמרים והרצאות אניאגרם פיתוח ארגוני תודות צרו קשר

חלק ד’: תקשורת בינאישית אסרטיבית

מערכת יחסים טובה היא כזו שבה אנחנו מרגישים מובנים, מוזנים ואהובים, אולם רובנו לוקים במיומנויות של ניהול קשרים בינאישיים טובים המחבלים ביכולת שלנו להרגיש כך. בטור הקודם דיברנו על אנשים שקשה להם להביע כעסים ומעדיפים במקום זה להדחיק אותם, דיברנו על הקושי להיות בקונפליקט, ועל הקושי להביע את עצמנו באופן כן ופתוח. שבו לרגע עם עצמכם וענו על השאלות הבאות: איך אני מביע רגשות בתוך מערכות יחסים? האם אני מסתיר את הרגשות שלי? האם אני גם מטשטש את הניסיונות להסתיר את רגשותיי? האם אני בורח מרגשותיי בדרכים שונות (סמים קלים, אכילה ריגשית, שתיה)? האם אני מוצף בקלות? האם בתגובה לכך אני מתנתק או תוקף? האם אני מרצה? מפחד מנטישה? מאינטימיות?

הימנעות מהבעת כעסים ורגשות שליליים זורקת אותנו באופן בלתי נמנע לקצוות, לתנועה בין הימנעות מוחלטת מקונפליקט לבין התפרצויות רגשיות כגון התקפות זעם או סתם ציניות. באופן פרדוקסאלי, הימנעות מובילה לדבר שאנו הכי חוששים ממנו - עימות. אנשים רבים מאמינים שאם הם יתחמקו מקונפליקט, מהבעת כעס במקום הנכון, ידחיקו רגשות שליליים, הם ייטיבו עם הקשרים שלהם. אבל כאשר אנו מאפשרים לכאב, ולכעס להתבשל על אש קטנה ולצבור מומנטום, אנו רק מקרבים אל עצמנו את מה שאנו כה חוששים ממנו – פגיעה, אכזבה, דחייה, נטישה וכיו"ב. אנשים לא בוחרים במודע להתנהג ככה, זוהי צורת התנהגות לא מודעת שהשתרשה עם השנים, כתוצאה מחוויות שונות שדיברנו עליהן בטור הקודם. בטור הנוכחי אני רוצה להציע מספר דרכים שיעזרו לנו להפסיק להדחיק כעס ורגשות שליליים אחרים, ולראות כיצד ניתן להביע אותם באופן פתוח ומקדם דיאלוג בעיקר בעזרת כנות ואסרטיביות.

בואו נדבר רגע על כנות. ברור שכנות מוחלטת אינה רצויה, כי אנו עלולים לפגוע באנשים שאכפת לנו מהם. בנוסף, היום אנחנו מרגישים משהו אחד אך מבינים שמחר זה יכול להשתנות. יחד עם זאת שקרים לבנים, נימוס והימנעות מעימותים "מחליקים" את מערכות היחסים שלנו וגורמים לנו בסופו של דבר להרגיש אשמה או בושה, כיוון שלא עמדנו מאחורי האמת שלנו. אצל אנשים שנמנעים מעימותים, האמת הפנימית בדרך כלל מוכחשת ואז יוצאת מאוחר יותר בריב ובתוקפנות. לכן נסו לומר את האמת שלכם כשהיא עולה, או כשאתם מרגישים שאתם מתחילים לזייף רגשות. אמרו אותה כפי שאתם רואים אותה מבלי ליפות, או במחשבה לרצות מישהו אחר, אמרו אותה בשקט וברוגע. אם אתם מרגישים שהאמת יכולה להכאיב למישהו קרוב אליכם פשוט אל תאמרו דבר במקום לסובב את הדברים. נסו להסתכן יותר, היו ישירים בהבעת הדעות שלכם והיו כנים בנוגע לרגשותיכם. התרגול הזה עלול להיות לא פשוט עבורכם, במיוחד אם אתם רגילים להתחבב על אחרים ולמצוא חן. נסו להקשיב לאחרים באמת ולא מתוך נימוס, דבר שגורם לכם להיות עסוקים יותר בעצמכם מאשר באחר. הפנו את תשומת הלב שלכם מהנטייה הטבעית להיות בסדר עם האחר, אל מה שהאחר באמת מנסה לומר לכם, כך תוכלו להתחבר אליו באופן אינטימי ולא רק מרצה.

התאמנו באסרטיביות. רוב האנשים נעים בין תוקפנות והתפרצויות זעם לבין פאסיביות-אגרסיביות והתעלמות מכעסים. אסרטיביות היא דרך המלך לומר את מה שאנחנו חושבים ומרגישים, מבלי לפגוע באחר. נסו רגע לחשוב על בעיה שיש לכם בקשר עם מישהו קרוב, ונסו להגדיר אותה במונחים של ההשפעה שיש להתנהגות שלו עליכם. מה אתם מרגישים? מה הייתם רוצים שיקרה? הרבה זוגות נמנעים מלומר אחד לשני את מה שהם מרגישים, ויוצאים מנקודת הנחה שהשני יכול לקרוא את מחשבותיהם, או מצפים שהוא ידע תמיד לעשות את הדבר הנכון אם הוא באמת אוהב אותם. לכולנו יש נטייה לקחת אישית את ההתנהגות של האחר כלפינו גם אם היא נובעת מחוסר מודעות מוחלט.

אז איך ניתן לתרגל אסרטיביות? התחילו תמיד את המשפט ב"אני" ואל תתנצלו על מה שאתם מרגישים, זוהי חוויה סובייקטיבית ממילא. "אני מרגישה לבד כשאתה...", "אני מרגיש עצוב כשאת...", או במילים אחרות "אני מרגיש X, כשאתה עושה Y". תנו לשפת הגוף שלכם ללוות את המילים שלכם. הרגלים של שנים נחקקים בשפת הגוף - יתכן ותנסו לדבר באסרטיביות אולם הגוף שלכם יאמץ תנוחה כפופה, חלשה ומתנצלת. לכן הקפידו לשמור על קשר עין, עמדו זקוף, דברו בנחישות ובישירות, תנו לגוף לעזור לכם לשאת את המסר שלכם. השתדלו לומר את מה אתם כן רוצים או מצפים מהאחר, במקום לומר את מה שאתם לא רוצים שהוא יעשה. דברו לגופו של עניין ולא לגופו שלא אדם, כלומר התמקדו בהתנהגות של האחר במקום באופי או באישיות. לדוגמה במקום לומר "אני רוצה שתראה כמה אני מתאמצת" שזה דיבור כללי מידי, אפשר לומר "אני מרגישה שאתה לא רואה אותי כשאתה מגיע הביתה וישר מעיר לי על מה שלא עשיתי בסדר, אני רוצה שתגיד משהו אחד שכן בסדר". במקום לומר "אני רוצה שתתחשבי בי", אפשר לומר "אני לא מסוגל לעבוד כשאת מדברת בקול רם, הייתי רוצה שתדברי קצת יותר בשקט" או במילים אחרות "אני מרגיש X, כשאתה עושה Y, והייתי רוצה שתעשה Z". כשאתם רוצים לבקש משהו ממישהו אחר, תארו לו את ההשלכות והתוצאות של מה עומד לקרות אם האדם האחר ישתף או לא ישתף פעולה. אל תציגו את זה כאיום, אל כתוצאה מתבקשת. להרבה אנשים יש נטייה לרקוד סביב הנושא המדובר ולהאריך בדבריהם, אולם הגישה הזו רק מבלבלת ולא אפקטיבית. אתם צריכים ללמוד להתמודד עם קונפליקט באופן ישיר. לדוגמא "אני מרגיש טוב כשאני אסרטיבי, לכן אני רוצה שגם אתה תהיה אסרטיבי, אתה תראה שזה עוזר גם לך לשפר את מערכות היחסים שלך". הרגשה, בקשה ותוצאה. "אני מרגישה שלא עבדתי מספיק, אני רוצה שתיתן לי לסיים, אחרת לא נוכל ללכת ל..."

חשוב לזכר כי גם אם אנחנו אומרים את הדברים באופן כן ואסרטיבי, בהרבה מיקרים אין לנו באמת שליטה על הסיטואציה. לכן גם אם התקשורת שלנו אפקטיבית, לפעמים שום דבר שנעשה או נאמר לא ישנה את הסיטואציה, אבל לפחות נרגיש שניסינו, עמדנו מאחורי עצמנו, מבלי להזניח את הבעיה ולתת לה להתעצם. לא תמיד יסכימו אתכם ואולי אפילו להפך, תתקלו בעמדה מתגוננת או תוקפנית מהצד השני. יכול להיות שהמסר שלכם לא הובן, או שאולי הצד השני מנסה להסיח את דעתכם דרך שינוי הנושא, התנערות, והתקפות אישיות. במקרה כזה היצמדו לסוגיה העיקרית וחזרו על העמדה שלכם עד שאתם מצליחים להעביר את המסר שלכם. לאחר מכן היו מוכנים לקיים משא ומתן – בכדי לקבל את מה שאתם רוצים, יתכן ותידרשו לוותר על משהו בסדר עדיפות נמוך יותר. לעיתים עליכם לספק לאדם האחר סולם לרדת מהעץ, ולהגן על כבודו, מבלי שהוא ירגיש מושפל.

כולנו מחזיקים באמונות שונות בנוגע לרגשות ומערכות יחסים כגון "הכל שטויות, תחייך ותהיה שמח" או "זה הכל בראש שלי, אני צריך לשנות את איך שאני חושב", או "אני צריך להתמודד עם זה בתוך עצמי" וכו’. אחרים מרגישים שאם הם חושפים רגשות שליליים או מבקשים משהו, אז יתפסו אותם כחלשים, או שהם חייבים להגיד "כן" לכל דבר כי אחרת הם יתפסו כאגואיסטים. אמונות אלו מייצרות קושי להתמודד עם החיים, ומקשות על התנהלות בתוך מערכות יחסים, כיוון שהם נותנות לדברים לעבור ללא התייחסות, להצטבר ואז להתפוצץ בפתאומיות וללא כל פרופורציה. כדי שיהיה לנו דיאלוג טוב עם אחרים, אנחנו צריכים קודם כל דיאלוג טוב עם עצמנו שכולל איזון, כבוד עצמי וקבלה עצמית. אנחנו לא יכולים לזכות בכבוד מאחרים, אם אנחנו לא מכבדים מספיק את עצמנו ואת האמת שלנו. לקחת אחריות ולהפוך כנים ואסרטיביים יותר דורש אמנם תרגול ופיתוח מיומנות, אולם המאמץ משתלם, כיוון שבדרך אנחנו מרוויחים לא רק את מערכות היחסים שלנו, אלא גם את הערכתנו העצמית.
 

  בחזרה לעמוד קודם 



:שתף
:הרשמה לניוזלטר החודשי

 בקרו באתר הפייסבוק שלי


דף הבית | אודותיי | סוגי המפגשים | מאמרים והרצאות | אניאגרם | פיתוח ארגוני | תודות | צרו קשר


.שאלון האניאגרם והתכנים באתר פותחו ע"י רועי צור. אין להעתיק, לפרסם או להפיץ תכנים מהאתר ללא הסכמתו של המחבר ©