שאלון אניאגרם מפגשים קרובים רועי צור
סלוגן
דף הבית אודותיי סוגי המפגשים מאמרים והרצאות אניאגרם פיתוח ארגוני תודות צרו קשר

דפוסי חשיבה שהורסים לכם את הדייט

רונית (בדוי), מספרת לי, במהלך הפגישות שלנו, כי כל הבחורים שאיתם היא יוצאת לא נהנים בחברתה. היא מספקת לי ראיות לכך והיא נשמעת משכנעת:
"זה תמיד חוזר לאותו דבר, בסוף לא רוצים להישאר איתי, אני כנראה לא מספיק אטרקטיבית"

תוך כדי השארות עם הכאב שלה אני מרשה לעצמי לשאול אותה "אני מניח שאת יודעת על מה שאת מדברת, הרי את נמצאת שם איתם ולא אני, אך יש אולי סיכוי שאת לא רואה את התמונה המלאה או שאולי היא לא מדויקת במאת האחוזים?"

"מה זאת אומרת הרי זה קורה לי שוב ושוב, משהו שאני עושה בוודאי מרחיק ממני גברים. אתה יכול להגיד לי שמה שאני רואה הוא לא נכון?".

בכל פעם שאני פוגש מטופל שבטוח שכך הם פני דברים, שמה שהוא רואה היא המציאות הבלתי מעורערת, אני מספר לו את הבדיחה הבאה: איש אחד נסע לבדו במדבר עד שנעצר בעקבות תקר בגלגל. הוא יצא מרכבו כדי להחליף גלגל ואז גילה שאין לו ג’ק. התחיל ללכת במדבר כדי לחפש מישהו שיכול להשאיל לו ג’ק. הלך והלך אבל שום סימן חיים באופק. "אני יכול ללכת פה ימים ולא לראות נפש חיה" אמר לעצמו בכעס. "וגם אם אני אמצא פה איזה בית, אולי בכלל לא יהיה להם ג’ק לתת לי?". פתאום ראה אור קטן באופק והתחיל ללכת לקראתו. "מי גר במדבר? רק אנשים מוזרים, סתם אני הולך, בטח אין להם בכלל רכב". המשיך ללכת ואמר לעצמו "ומה אם יש להם רכב אבל הם לא ירצו לתת לי את הג’ק שלהם? או שהם ינצלו את זה שאני צריך אותו ויבקשו כסף עבורו?". עכשיו הוא כבר ממש נהיה מרוגז. "טוב אני אתן להם כמה שהם יבקשו כי אין לי ממש ברירה, אבל אלוהים איזה אנשים רעים יש בעולם הזה!". הגיע אל הבית ודפק בדלת. כמה שניות אחר כך נפתחה הדלת, ובפתח עמד זקן חביב. האיש הביט בכעס בזקן והטיח בו "אתה יודע מה, אתה יכול לקחת את הג’ק שלך ולדחוף אותו לתחת!".

הבדיחה הזו נועדה להעביר את הנקודה הבאה: אנחנו לא רואים את העולם כפי שהוא, אנחנו רואים אותו כפי שאנחנו, כלומר אנו מייצרים את תפיסותינו על פי הסכמות הייחודיות לנו. מהי סכמה? לכולנו יש דפוסי חשיבה ותפיסות, העוזרות לנו לארגן את העולם כדי שנוכל להחליט האם דברים הם טובים או רעים לנו, מוכרים או זרים וכו’. הסכמות הן מעין משקפיים או פילטרים דרכם אנחנו מסננים ומעבדים את המציאות. התועלת של הסכמות הללו שהן עושות לנו קיצורי דרך והופכות משהו מורכב לפשוט ומוכר, ומשהו חדש לדימוי או סמל מוכר ובעל משמעות קיימת מבחינתו. כך מותג אופנה מסוים מגלם בתוכו תכונות של יוקרה וסטייל מבלי שנצטרך לחשוב יותר מידי, או מישהו מוכר בטלוויזיה מתויג אצלנו כסמל האושר וההצלחה למרות שאנחנו לא ממש מכירים אותו ואת חייו. הבעיה עם הסכמות שלנו היא שיש להם גם מחיר, במיוחד אם הן שליליות ונושאות איתן מטען מעוות מהעבר הרחוק שלנו. הסכמות שלנו הופכות את ההווה להמשך ישיר של העבר, אנו בטוחים שמה שהיה הוא שיהיה ואנו הופכים חסרי אונים, פאסיביים ומיואשים.

רונית חוותה בילדותה את ההרגשה שהוריה הקרייריסטים לא ממש פנויים בשבילה, וכתוצאה מכך התגבשה אצלה הסכמה שהיא לא מעניינת מספיק. ומאותו הרגע, מה שרונית רואה וחווה תלוי במידה רבה במה שהיא מביאה לתוך הסיטואציה דרך התפיסות או המשקפיים הייחודיות לה. ומתוך משקפיים אלה היא יוצרת את העולם סביבה דרך השלכות. כלומר האמונות הפנימיות שלה מושלכות על המציאות והופכות לנבואות המגשימות את עצמן בדייטים שלה.

אני רוצה להציג לכם עשר סכמות טיפוסיות, המונעות מרבים מאיתנו לצאת מהמקום התקוע, הפאסיבי והחסר אונים.

1. חשיבה מסננת: בדפוס חשיבה זה אתם מסתכלים רק על נתון מסוים ומסננים החוצה את כל היתר. כתוצאה מכך כל הארוע נצבע בצבעים של הנתון המסוים הזה שעבר את הפילטר שלכם. רונית למשל סיננה החוצה חוויות מהנות עם בחורים והתמקדה בכל אותן חוויות שליליות שמאששות את תפיסת עולמה שאומרת שאנשים לא נהנים בחברתה. החשיבה המסננת מוציאה נתון מסוים מההקשר שלו, מעצימה אותו, וגורמת לנו להתעלם מיתר הנתונים הקיימים.

2. חשיבה של "הכל או לא כלום": דפוס חשיבה זה הוא דיכוטומי, הכל שחור או לבן, נכון או לא נכון, אין משהו באמצע. רונית חשבה שאם יש רגעים של שעמום או שהבחור לא מראה סימנים שהוא נהנה, אז הוא לא רוצה להיות איתה. כאשר הפרשנות שלנו היא קיצונית, נלווים אליה שינויים מהירים במצבי הרוח ותנודות רבות בערך העצמי. אם אני לא מבריק או מושלם אז אני טיפש ולא יוצלח, אין מקום לדרך ביניים.

3. חשיבה מכלילה: בדפוס חשיבה זה אנו מגיעים למסקנה כללית על סמך ארוע בודד או מקרה יחיד שקרה לנו. הדייט האחרון של רונית שבה הבחור לא היה מעוניין להמשיך, גרם לה לחשוב כי כל הדייטים הבאים שלה יהיו כאלה, בהם בחורים לא מעוניינים להמשיך. כדי לבדוק האם אתם נוטים לחשיבה כזו תבדקו האם אתם משתמשים במילים המאפיינות חשיבה מכלילה כגון: "תמיד", "לעולם", "אף פעם", "כולם". כשאתה אומרים "כל הגברים השווים תפוסים" או "אין יותר בחורות שוות", נפלתם קורבן לחשיבה מכלילה.

4. הסקת מסקנות: קריאת מחשבות משמעותה שללא כל עדות אמיתית לכך, אנו תמיד נדע מה אנשים אחרים חושבים עלינו, ומדוע הם מתנהגים באותה צורה בה הם מתנהגים. רונית היתה בטוחה שהיא יודעת שבחורים שיוצאים איתה לדייט לא נהנים איתה, למרות שבחלק גדול מהמיקרים לא היו לכך עדויות של ממש. כנשים אתן עשויות להניח מה הדייט שלך חושב "מקרוב הוא בטח חושב שאני לא כל כך מושכת", או גברים יכולים לחשוב "אה, היא בטח לא רוצה אותי". דפוס חשיבה זה נובע מתהליך הנקרא השלכה, בו אנו משליכים על אחרים את ההרגשה הפנימית שלכם, ובטוחים שהאחר מרגיש וחושב כמונו.

5. חשיבה קטסטרופלית: בדפוס חשיבה זה אנו הופכים כל ארוע קטן לקטסטרופה של ממש. המבנה של חשיבה קטסטרופלית הוא בצורת "מה יהיה אם?". מה יהיה אם היא לא תאהב איך שאני לבוש? מה יהיה אם שוב הדייט יהיה רע? מה יהיה אם אני לא אמצא אף פעם בן זוג? בכל פעם שרונית יצאה לדייט חדש היא חשבה לעצמה "מה יהיה אם שוב לא יהנו בחברתי?". הדרך להתמודד עם מחשבות כאלה הוא להבין שהסיכוי של הארוע הקטסטרופלי להתרחש הוא אפסי, ואנו מעצימים את ההתכנות שלו בדימיון כיוון שכך המוח פועל בכדי להגן עלינו מפני קטסטרופה.

6. פרסונליזציה: בדפוס חשיבה זה אנו בטוחים שכל מה שהאחר עושה או אומר קשור באיזושהי צורה אלינו. רונית היתה בטוחה שסימנים בפנים או בתנועות הגוף של הבחורים, שאיתם היא היתה יוצאת, קשורים אליה ופירשה אותם כסימן לחוסר ההנאה שלהם מהמפגש איתה. צורת החשיבה הזו גם מביאה אתכם לעריכת השוואות בלתי פוסקת ולתחרותיות עם אחרים "היא נראית יותר טוב ממני" או "אני יותר מוצלח ממנו". אולם גם אם אתם מנצחים בהשוואה, ההקלה היא ריגעית כי מאחוריה מסתתרת בעצם תחושת ערך עצמי נמוך.

7. חשיבה נוקשה: בדפוס חשיבה זה אנו פועלים לפי סכמות נוקשות וכל סטיה מהם גורמת לנו להרגיש רע לגבי עצמנו. אנשים שנוטים לדפוס חשיבה זה משתמשים לרוב במילים כגון "צריך" או "חייב" ולעולם לא בוחנים האם הכללים האלה באמת הגיוניים. רונית למשל חשבה שכל בחור שרוצה אותה חייב לרצות לנשק אותה בסוף הפגישה הראשונה, כי אחרת זה אומר שהוא לא בעניין. יש אנשים שמרגישים שהם חייבים לשלוט ברגשות, או חייבים לא לטעות לעולם, או חייבים להיות אהובים תמיד. כל אחד והצריך שלו, אולם בבסיס ה"צריכיות" נמצאת תחושה של חוסר מושלמות. הדרך להתמודד עם חשיבה זו היא להזמין קצת יותר גמישות וקלילות לחייכם.

8. חשיבה מפריזה: בדפוס חשיבה זה אנו מוציאים דברים מפרופורציה וכתוצאה מכך טעויות קטנות הופכות להיות כישלונות גדולים, הצעות לשיפור הופכות להיות ביקורת, ואיחור קטן של הצד השני הופך להיות חוסר עניין בנו. אנשים שנוטים לסוג חשיבה זה משתמשים במילים כגון "זה עצום", "בלתי אפשרי", "חמור", "יותר מידי". דפוס זה יוצר פסימיות ומוביל לחשיבה קטסטרופלית. אצל אנשים שנמצא אצלם חשיבה מעצימה העושה אידיאליזציה, נמצא לרוב גם את הצד השני, כלומר חשיבה ממזערת העושה דה-ולואציה. הדרך להתמודד עם דפוס חשיבה זה הוא להוריד את הווליום ולשים לב לדרמטיות שלנו.

9. האשמה עצמית: בדפוס חשיבה זה כל ארוע קטן וחסר משמעות, יהווה עבורנו הוכחה לכך שאנו לא שווים. הנטייה להאשים את עצמנו, ללא כל היגיון או קשר למה שקרה, היא דפוס חשיבה שגוזל מאיתנו אנרגיה. אמנם רצוי שתהיה לנו מודעות עצמית לחסרונותינו, אולם חלק מאיתנו נוטים ל"חפרנות" יתר ובדיקה בלתי פוסקת של מחשבותינו ופעולותינו. אנשים רבים הם המבקרים הכי גדולים של עצמם, ומוכנים לתקוף את עצמם בכל פעם שמשהו משתבש. האשמה עצמית זו יוצרת דימוי עצמי נמוך המוביל בסופו של דבר לכישלון.

10. חשיבה ריגשית: בדפוס חשיבה זה אנו מאמינים שמה שאנחנו מרגישים מוכרח להיות האמת האובייקטיבית. חשוב לזכור כי הרגשות שלנו הם תנודתיים מאד ומשקפים את הלך הרוח הפרטי שלנו בלבד. העובדה שאנו מרגישים משהו בעוצמה רבה אומר משהו על עצמנו יותר מאשר על המציאות. נסו להמתין 24 שעות ותראו שמה שהרגשתם בעוצמה רבה דעך והפך להרבה יותר שולי. לפיכך, לא מומלץ להגיב מתוך רגש עז אלא להמתין כדי שנוכל לראות את הדברים באופן יותר מפוכח.

לכן בפעם הבאה, לפני שאתם בטוחים שמה שאתם רואים ומפרשים היא המציאות האובייקטיבית, נסו לברר עד כמה התפיסות, ההתניות, והכוונות הלא מודעות שלכם תורמות ליצירת המצב הנוכחי?

 

בחזרה לעמוד קודם 



:שתף
:הרשמה לניוזלטר החודשי

 בקרו באתר הפייסבוק שלי


דף הבית | אודותיי | סוגי המפגשים | מאמרים והרצאות | אניאגרם | פיתוח ארגוני | תודות | צרו קשר


.שאלון האניאגרם והתכנים באתר פותחו ע"י רועי צור. אין להעתיק, לפרסם או להפיץ תכנים מהאתר ללא הסכמתו של המחבר ©